ספר משפחתי – הצילום בסלולרי

הרבה דברים השתנו בשנה הזו, שנת הקורונה. חוסר האפשרות ללכת אל הספר האישי, זה שבידיו מפקידים את התדמית שלנו, היה אחד מהם. הסיכון גבוה עוד יותר כאשר מדובר באמי, בת ה 97.

הצלחתי לשכנע אותה שאני יכול להיות ספר מספיק טוב, רק לאחר שסיפרתי לה שהבת שלי, שהיא מאד אוהבת אותה ואת השיער הנפלא שלה, היתה נוהגת, בשנות העשרים שלה, להגיע אלי להסתפר. צילמתי אותנו בסיום התספורת.

מדברים הרבה על הצילום הנחות בטלפון הסלולרי. למרבית המצלמות הסלולריות יש 12 מגה פיקסל (3000×4000 פיקסלים), שזה לא רע כשלעצמו, אבל נכון שהחיישן שלהן קטן, ונכון שהפיקסלים קטנים. נתונים אלו עלולים ליצור רעש דיגיטלי, וגם – ניגודי אור ורוויה פחותים (כי מנעד האור המגיע אל “באר קטנה” – הדימוי לפיקסל קטן, הוא נמוך יותר). לכן, מצלמות כאלו טובות יותר בתנאי אור אופטימליים, ופחות בסביבה מוארת פחות וניגודית פחות. ובכל זאת – יש צלמים מקצוענים שעובדים אך ורק עם מצלמות של טלפונים סלולריים!

את הצילום הזה צילמתי בטלפון הסלולרי שלי, HTC 10, שמצלם גם RAW. את הצילום הזה פיתחתי דווקא מצילום ה JPG – שמנצל את כל ה 3000×4000 פיקסלים, בניגוד לקבצי ה RAW, שמשום מה מקצצים מספר פיקסלים בכל צד. גם בתנאי האור הללו, איכות הצילום טובה למדי! כמובן עם מעט עיבוד תמונה בפוטושופ, אבל לא שונה בהרבה מזה שאני עושה בצילומים אחרים שלי.

אני מראה את שני הצילומים הבאים כדי להראות את הפוטנציאל. הצילום שכאן הוא חיתוך מתוך הצילום המוביל בפוסט, אבל גם הוא קצת מוקטן. כמו בכל הבלוג שלי: הקישו על התמונות כדי לראות אותן בגודלן הנכון.

התמונה האחרונה – בגודל של 1:1, כלומר, פיקסל תמונה הוא פיקסל מחשב.

אה, כן… גם אמי וגם אחיותי שעקבו בחרדה מרחוק – אהבו את התוצאה הסופית!