דיוקן מורכב

נתבקשתי לצלם שני שחקנים ישראליים מן השורה הראשונה, אלי גורנשטיין ורמי ברוך, בעת הכנה למחזמר La Cage aux Folles (כלוב העליזים) בבימויו של רועי דולב. בדיעבד, הפרוייקט המשיך בלעדיהם.

מאחר שנקראתי למשימה ברגע האחרון, לא הייתי מודע לעובדה, שאחר-כך התברר לי שהיא ידועה בציבור, שלרמי ברוך יש עיניים רכות, במובן התנ”כי.  ועדיין, בעת הצילומים, חשתי שאלי גורנשטיין נראה פגיע יותר כשעיניו עצומות, והרגשתי את ההיפך עם רמי ברוך. דווקא כשהוא עצם את עיניו, הרגשתי שיש בו יותר כוח. מכיוון שרציתי לגעת בפגיעות שלהם, ביקשתי מאלי גורנשטיין לסגור את עיניו, ומרמי ברור לפתוח ולסגור אותן חליפות בעת שאני מצלם במהירות וברצף.

במהלך עיבוד הצילומים, החלטתי להמשיך עם האינסטיקט שלי, ולחבר חמישה צילומים רצופים שבהם התנועה היחידה היתה עפעוף של העיניים של רמי ברוך. התוצאה היתה דמות פנים שנראית כמו פסל יווני, עם עיניים פקוחות לרווחה וחסרות אישונים. אלא שבמקום עיניים משיש חלק, מפוסל וחסר חיים, העיניים בצילום מציגות שיכבה לחה, חיה ומנצנצת.

היות שלא ידעתי על מצב ראייתו של רמי ברוך עד שייצרתי את העיבוד הזה, נותרתי תוהה אם היתה לי כבר אז, בעת הצילומים, תחושה פנימית כלשהי שהובילה אותי ליצור דווקא את הדימוי החזק הזה?