זו הפעם השניה שאשתו של בני מיידעת אותי על תחרות צילום, והפעם השניה שאני זוכה בה בפרס. הפעם – תחרות ‘ותיקים בצילום’ של המשרד לשוויון חברתי, קיץ 2020, בעיצומה של מתקפת הקורונה על ה’אוכלוסיה בסיכון גבוה’.
נושא התחרות היה יצירת קאבר, בהשתתפות אזרח/אזרחית/אזרחים ותיקים, למעטפה או לפוסטר של אלבום או של סרט.
מקובל ששמירת טבע עוסקת בשמירת מינים ובתי גידול בסכנת הכחדה. הפעם אני רוצה לדבר על נוף נכחד – על הנוף של אירוס הארגמן הנשקף לים.
סדרת הצילומים שלי ‘עולמות הפוכים – חשיפה כפולה’ זכתה לציון לשבח בתחרות הבינלאומית International Photoagraphy Award (IPA) 2018. השתמשתי בטכניקת צילום זו, במצלמה עצמה, כדי לחקור את ההתנגשות של עולמות הפוכים. למה לא לעשות זאת בתהליך עיבוד הצילום (פוטושופ)? הסיבה הראשונה היא פרקטית, כי רציתי לשחק בתוך הכללים. השניה – יהירות. הסברים בפוסט.
הדרכתי סדנה קצרה בחוף תל-אביב, תחת הכותרת ‘צילום בצהרי יום’. בזמן המועט שהיה לי במהלך הסדנה, ובדרך אל אופני בסיומה, הספיק לי כדי לקחת כמה צילומים מאפיינים. בפוסט הזה אני מסביר את הייחוד של צילום בצהרי יום, ומציג חמישה מצילומי בעקבות אותה סדנה. לאחר שבחרתי אותם, ראיתי מכנה משותף לחמשתם: בדידות, פגיעות ונחישות.
אין דבר כזה ‘אין מה לצלם כאן’. כל מה שצריך הוא לראות ולהפעיל את הדמיון, בכל מקום ו בכל זמן. הנה דוגמא לסידרה של צילומים תוך כדי מה שנראה נסיעה משעממת של שעה ברכבת, מתבונן החוצה.
הערות אחרונות